סע"ש 25861-12-20

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובנימוקים השיפוטיים המוצגים בטקסט המצורף, תוך התייחסות לטענות התובע נגד משרד החינוך והראל. **I. ניתוח הרצף התעסוקתי של התובעת במשרד החינוך** * **העיקרון המשפטי:** הסוגיה המרכזית היא האם העסקתה של התובעת במשרד החינוך נותרה רצופה למרות עבודתה הזמנית בבית ספר בבעלות העירייה. המשכיות תעסוקתית חיונית לקביעת מעמד תעסוקתי, זכויות וחובות, במיוחד בכל הנוגע לקביעות ולהגנות הניתנות לעובדים קבועים. * **ממצאים עובדתיים:** בית הדין מצא כי התובעת הייתה בשבתון ממשרד החינוך ולאחר מכן, ביוזמתה, עבדה כמורה בבית ספר בבעלות עיריית רמת גן. בית הספר היה אמנם בפיקוח משרד החינוך, אך המשרד לא היה הבעלים, והעירייה שילמה לה את משכורתה ותרומותיה. * **טענת התובעת:** התובעת טענה כי יחסי העבודה שלה עם המשרד לא נותקו. היא ציטטה מכתב רשמי שקבע כי משרתה "קבועה", דוחות נתוני עסקאות המצביעים על ותק שנותר, ותעודת עבודה במוסד לביטוח לאומי שמראה תעסוקה רציפה בין השנים 2008 ל-2019. היא גם תיארה "מתכונת העסקה משולשת" הכוללת אותה, את המשרד ואת בית הספר אוהל שם. * **טענת משרד החינוך:** משרד החינוך טען כי עם תום השבתון, התובעת צפויה לחזור לבית הספר הקודם ונדרשה להודיע עד ליום 31.3.2017 על חזרתה לעבודה. הם הדגישו כי היא החלה ללמד בבית ספר עירוני מבלי לבקש באופן רשמי הארכת חופשה או להודיע למשרד על כוונתה לעבוד עבור גוף אחר. עוד טען משרד הפנים, כי מכתבים המתייחסים ל"משרה הקבועה" הם טעויות בניסוח, שכן מעמדה בפועל הוא של מורה מחליפה לתקופה קצובה וקצרה בשל נתק ברצף התעסוקתי. הם גם הבחינו בין "ותק מוכר" במקצוע ההוראה באופן כללי לבין "ותק המשרד" ספציפית עבור המועסקים במוסדות בבעלות המשרד. * **החלטת בית הדין:** בית הדין קיבל את עמדת משרד החינוך. * **ניתוק עבודה:** בית הדין קבע כי חלה ניתוק ביחסי העבודה במהלך שנת הלימודים 2017-2018. זאת על בסיס העובדה שהתובעת עבדה אצל מעסיק אחר במשך שנה שלמה מבלי להאריך את חופשתה באופן רשמי או להודיע על כך למשרד, ולאחר מכן עבדה כמורה מחליפה לתקופות קצרות ולא רצופות בשנה שלאחר מכן. * **טעות בתפקיד "קבוע":** בית הדין מצא כי המכתבים המזכירים "משרה קבועה" אינם נכונים ולא שינו את המציאות המהותית של העסקתה כמורה מחליפה לתקופה קצובה ומוגבלת. המשכיות הניסוח נתפסה כסותרת את מצב התעסוקה בפועל, דבר שהוכח עוד יותר על ידי עבודתה החלופית המוגבלת. * **שכר ביולי/אוגוסט:** בית הדין הבהיר כי קבלת שכר עבור יולי ואוגוסט מהווה זכאות בגין עבודה שבוצעה במהלך שנת הלימודים, על פי הסכמים קיבוציים, ואין משמעותה המשך העסקה מעבר לשנת הלימודים. * **הבחנה בוותק:** בית הדין הסכים עם המשרד כי קיימת הבחנה בין ותק כללי בהוראה לבין ותק במוסדות המשרד עצמו. * **אישור העברה מחוזית:** אישור להעברה מחוזית לא נחשב כהכרה בהמשך העסקת המשרד בעת עבודה במוסד עירוני. * **חדשנות משפטית/עיקרון מודגש:** ההחלטה מדגישה את חשיבות המהות העובדתית על פני תיוג גרידא. למרות שמכתב עשוי להתייחס ל"משרה קבועה", האופי וההמשכיות הממשיים של ההעסקה, המודגמים על ידי פעולות ומשימות קונקרטיות, יגברו. ההבחנה בין ותק מקצועי כללי לוותק מעסיק ספציפי היא גם נקודת מפתח. **השני. ניתוח אי-תחולת חוק עבודת נשים** * **עיקרון משפטי:** חוק עבודת נשים (המספק לכאורה הגנה מפני פיטורים במהלך ההיריון) דורש עמידה בתנאים מסוימים, כגון משך העסקה מינימלי, כדי שהוראותיו יחולו. בנוסף, קשר סיבתי בין הפיטורים להריון נחוץ בדרך כלל להגנות כאלה. * **טענת התובעת:** התובעת טענה כי פיטוריה הפרו את חוק עבודת נשים. * **טענת משרד החינוך:** משרד החינוך טען כי העסקתה של התובעת כמורה מחליפה זמנית לתקופות קצובות פירושה שהיא לא השלימה את ששת חודשי ההעסקה הנדרשים להגנות סעיף 9(א) לחוק. יתר על כן, הם טענו כי סעיף 9(ז)(2) (שעניינו אי חידוש חוזים לתקופה קצובה) אינו חל. באופן מכריע, הם טענו כי התובעת לא הייתה בהריון בעת סיום ההעסקה הנטען וכי ההודעה על הריונה נמסרה רק מאוחר יותר. * **החלטת בית הדין:** בית הדין דחה את תביעת התובעת לפי חוק עבודת נשים. * **ללא פיטורים:** בית הדין מצא כי התובע לא פוטר על ידי משרד החינוך במועד רלוונטי כלשהו. * **אי תחולת סעיף 9(א):** בית הדין אישר כי התובע לא השלים את ששת חודשי ההעסקה הנדרשים כדי להיות זכאי להגנות לפי סעיף 9(א). * **אי תחולתו של סעיף 9(ז)(2):** בית הדין מצא שסעיף זה אינו חל מכיוון שלא מדובר בחידוש חוזה לתקופה קצובה שהיה קרוב לפקיעת תוקף. * **היעדר קשר סיבתי:** בית הדין קיבל את טענת משרד הפנים כי התובעת לא הייתה בהריון בעת מכתבי התזכורת (30.4.2019), והריונה נחשף רק בחודש יולי 2019, למעלה מחודש לאחר סיום העסקתה. זה ניתק כל קשר סיבתי בין מעמדה התעסוקתי להריונה. * **העיקרון המשפטי מודגש:** סעיף זה מדגיש כי הגנות תעסוקה סטטוטוריות מותנות בעמידה בקריטריונים ספציפיים לזכאות (למשל, משך השירות) ובהוכחת קשר סיבתי ישיר בין המאפיין המוגן (הריון) לבין פעולת ההעסקה השלילית (פיטורין). **השלישי. ניתוח תביעת התובע נגד הראל** * **העיקרון המשפטי:** חלק זה בוחן את חובותיה של הראל לפי סעיף 19 לחוק הגנת השכר (ככל הנראה קשורות להבטחת תשלומים או למימושם) ואת העקרונות הכלליים של רשלנות וחובת זהירות ביחסים חוזיים, בפרט בכל הנוגע לכיסוי ביטוחי. "חובת המסירה" לעומת "חובת השילוח" היא גם עיקרון רלוונטי בחובות ההודעה. * **טענת התובעת:** התובעת טענה כי הראל פעלה בניגוד לחובתה בכך שלא דרשה תשלום ממשרד החינוך לאחר הפסקת התשלומים ובכך שלכאורה לא הודיעה לה כראוי. היא טענה כי הראל התרשלה וכי הייתה פועלת במועד אילו הודיעו לה. * **טענת הראל:** הראל הצהיר כי התשלום האחרון מהמשרד היה באוגוסט 2019. לטענתם, התובעת פנתה אליהם רק בחודש מאי 2020, למרות שקיבלה דו"ח שנתי בחודש מרץ 2020 המצביע על הפסקת תשלומי המשרד. עוד טענה הראל כי הם מילאו את חובתם בשליחת מכתבי התראה לכתובתו הרשומה של התובע, וכי האחריות מוטלת על הנמען לוודא שהכתובת עדכנית ולאשר את קבלתה. הם גם טענו כי המשרד עדכן את מעמדם ל"היעדר שכר", כלומר אין תרומות לגבות, ולכן אין חובה לפנות למשרד. * **החלטת בית הדין:** בית הדין דחה את תביעת התובע נגד הראל. * **מילוי חובה:** בית הדין קיבל את טענת הראל כי הם מילאו את חובתם במשלוח הודעות לכתובתו הרשומה של התובע, וכי החובה הייתה לשלוח ולא להבטיח את קבלתה. * **ידיעת התובעת:** בית הדין מצא כי לתובעת הייתה ידיעה על הפסקת התשלומים מהדו"ח השנתי שקיבלה. * **אין בסיס לתביעה נגד המשרד:** בית הדין הסכים כי מאחר שמשרד החינוך הודיע על "חוסר שכר" עקב סיום ההעסקה, אין להראל חוב להמשך. לפיכך, הראל לא הייתה מחויבת לפעול לפי סעיף 19א לחוק הגנת השכר. * **היעדר רשלנות:** פעולותיה של הראל לא נחשבו רשלניות שכן הן עדכנו את מעמדה של התובעת ולא היה לה כל חוב לתבוע. * **עמדת הרגולטור:** בית הדין התייחס לעמדת הרגולטור כי חובתה של חברה מנהלת היא מסירה, לא קבלה מובטחת, וכי רישומי מחשב פנימיים של משלוח מהווים ראיה. * **חדשנות משפטית/עיקרון מודגש:** סעיף זה מדגיש את העיקרון של "חובת שלוח" לעומת "חובת הבטחת קבלה" בתהליכי הודעה. כמו כן, הוא מדגיש כי התחייבותו של ישות לתבוע תשלומים מצד שלישי מותנית בקיומו של חוב או תשלומים שוטפים בפועל. הדיווח היזום על "היעדר שכר" על ידי מעסיק מסיר למעשה את החובה של צד שלישי (כמו הראל) לתבוע את אותם "שכר" או הפרשות. **הרביעי. בחינה מחודשת של סעדים מפוצלים** * **עיקרון משפטי:** בתי דין בדרך כלל אינם יושבים כערכאות ערעור על החלטותיהם ודורשים שינוי מהותי בנסיבות או ראיות חדשות כדי להצדיק עיון חוזר בפסיקה קודמת. * **טענת התובע:** התובע חזר על בקשה לסעדים מפוצלים, שנדחתה בעבר. * **החלטת בית הדין:** בית הדין סירב לשקול מחדש את ההחלטה, וקבע כי לא הוצג שינוי מהותי המצדיק עיון מחדש. **V. סיכום ועלויות** * **תוצאה:** התביעות נגד משרד החינוך והראל נדחו. * **הוצאות:** התובע חויב לשאת בהשתתפות בשכר טרחת עו"ד עבור כל נתבע, בסך כולל של 2,000 ₪, שישולם בתוך 30 יום, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של התובע.