בג"צ 2381/21

תקציר

העתירה מבקשת לבטל החלטה שניתנה על ידי בית הדין הרבני הגדול בעניין סכסוך בין עותר למשיב. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הסכם גירושין והסדרי ממון בין הצדדים. העותרת מבקשת שביטול החלטות אלה יידון בבית המשפט לענייני משפחה במקום בבית הדין הרבני. הרקע כולל נישואין בשנת 1995, הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בשנת 2009 ושני הליכי גירושין בבית הדין הרבני, האחד בשנת 2015 והשני בשנת 2020. בית הדין הרבני אישר הסכם גירושין, עליו מערערת כעת העותרת. העותרת עברה מספר הליכים משפטיים, לרבות בקשת "ניגוד עניינים", לערער על הסכם הגירושין ועל התנאים הכספיים אך ללא הצלחה. ההחלטה האחרונה של בית הדין הרבני הגדול דחתה את בקשת העותר, בקובעה כי אין מדובר ב"פסק דין" אלא ב"החלטה אחרת", וכן פסקה נגד טענות העותר לגופו של עניין. כעת מוטל על העותר צו הוצאות בסך 10,000 ₪. פסק דין זה מאשר את פסקי הדין הקודמים ודוחה את העתירה. הוא מדגיש כי בית המשפט העליון אינו נוהג לערער על החלטות של בתי דין דתיים אלא בנסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה. מפסק הדין עולה כי טענות העותר מתאימות יותר לערעור מאשר לטענה של חוסר סמכות.