רע"א 31813-07-24

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה לתיקון כתב תביעה. המערערת טענה כי יש להתיר את התיקון, שכן הוא אינו פותח חזית חדשה ולא יעכב באופן משמעותי את ההליכים. התיקון התבקש חודשים לאחר שהמשיב הגיש את כתב הגנתו, לאחר דיון מקדמי שעורר שאלות וביקש הבהרות מהמבקשים. בעוד שהבקשה הוגשה מעבר למסגרת הזמן הרגולטורית, על בית המשפט לשקול את נסיבותיו של כל מקרה לגופו. במקרה דנן, התיקון נועד להבהיר את טענות המבקשים, ותרומתו לבירור המחלוקת עלתה על כל שיהוי אפשרי. יתר על כן, ההליך היה בשלב מוקדם, ואין להטיל על המבקשים אחריות לכל תקופת השיהוי. באשר למהות התיקון, הבהירה המערערת כי התביעה המקורית התבססה על טענות משפטיות שונות, והתיקון יאפשר למבקשים להציג טענה חלופית בדבר שימוש בלתי סביר בקרקע המשותפת על ידי המשיב. טענה זו לא הרחיבה את הדיון ולא שינתה באופן משמעותי את התשתית העובדתית, והוספתה הייתה מתבקשת. עם זאת, הבקשה לצרף נתבעת חדשה, הוועדה המקומית, נזקקה להצדקה נוספת, שכן לא היה ברור איזה תפקיד היא תמלא בתביעה. השופט הגיע למסקנה כי יש לאפשר את התיקון, שכן הוא המשך טבעי של התביעה המקורית ולא יפגע בזכויות המשיב. המבקשים נדרשו להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך שבעה ימים, ובית משפט קמא ייתן הוראות נוספות לכתב ההגנה של המשיב. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והערבות הוחזרה למבקשים.