רע"א 4290/12

תקציר

במקרה זה, התווה בית המשפט את המסגרת המשפטית הנדרשת למינוי מפרק זמני לעמותה, הנשלטת הן על ידי פקודת החברות והן על ידי התקנות הרלוונטיות, לרבות תקנות סדה. ההליך מחייב תחילה הגשת בקשת פירוק במכתב התראה, המאפשר לעמותה זמן תגובה סביר. תקנה 362 לתקנות סדה, המסדירה סעד זמני, חלה כאן, המחייבת ראיות מהימנות והערכת מאזן נוחות. מדד זה בוחן את הפגיעה בין אי מינוי לעומת מינוי מפרק זמני, תוך שקלול שיקולי צדק וצדק. בית המשפט קבע כי ללא מכתב התראה, בקשת הפירוק ומינוי המפרק פסולים מבחינה פרוצדורלית. למרות כישלון זה, בית המשפט סירב להעניק רשות ערעור, תוך ציון שיקולים מעשיים והצורך לכאורה במפרק זמני שיטפל בהתנהלות פסולה ובבעיות כספיות בתוך העמותה. יתר על כן, חיסיון עו"ד-לקוח אינו מונע מסירת המידע הדרוש למפרק, שכן המפרק נוטל על עצמו את תפקיד העמותה למטרות אלה. בכך אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי אך הדגיש את חשיבות ההיצמדות הפרוצדורלית במקרים עתידיים, ובפרט את נחיצות מכתב ההתראה.