ע"א 462/20

תקציר

בפסק דין זה מתייחס השופט א' גרוסקופף לערעורים בתיק שבו מעורבים אורי וגלעד, שותפים במיזם עסקי. בית המשפט החליט לקבל חלקית את ערעורו של אורי ולדחות את ערעורו הנגדי של גלעד. בתחילה, טענותיו של אורי בדבר הפרת הסכמים ומרמה מצד גלעד נדחו על ידי בית משפט קמא, שכן הראיות הראו כי אורי היה מודע וככל הנראה הסכים לאופן ניהול השותפות, לרבות פעולות שבוצעו באמצעות חשבונות בנק מרובים וחשבונו האישי של גלעד. מעורבותו המתמשכת של אורי בפרויקטים ואי ערעור על ההתנהלות באותה עת תרמו לדחיית טענות אלה. עם זאת, הערעור מצליח חלקית בנוגע להתאמות החשבונאיות שביצע גלעד. בית המשפט מגיע למסקנה כי נטל ההוכחה בדבר נכונותן של התאמות אלה מוטל על גלעד, אשר לא הביא ראיות מספקות לביסוס הצורך בהתאמות אלה. בעקבות זאת מבוטלות התאמות מסוימות, וגלעד נדרש לשלם לאורי סכום נוסף של 448,600 ש"ח בתוספת ריבית החל מיום 1.1.2012. בית המשפט מתייחס גם לסוגיות הכוללות את נטל השכנוע והבאת הראיות, ומדגיש כי אי עמידתו של גלעד בנטל זה, בשל חוסר ראיות ואי מתן תוקף להתאמות, תומכת בטענותיו של אורי. בכך נדחות טענותיו הנגדיות של גלעד, לרבות טענותיו הנוגעות לחיוב בגין רכבי יוקרה וליקויים כלליים ברישומי השותפות. השופטים מסכימים פה אחד עם תוצאה זו, ובנוסף מוטל על גלעד לכסות את הוצאותיו המשפטיות של אורי בסך 60 אלף שקל.