ת"א 14111-10-18

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים, בדרישה לבסס את זכותם להשתמש בכביש גישה הגובל במקרקעי הנתבעים כדי להיכנס לחלקתם שלהם. הנתבעים חסמו את הדרך, מה שגרר את תביעת התובע. בית המשפט בחן את מיקומו הפיזי של כביש הגישה שבמחלוקת ואת זכויות הצדדים. נמצא כי הכביש היה חלק מחטיבת הנתבעים ושייך להם, ולא לדרך ציבורית או בבעלות משותפת. גם טענת התובע להיתר מכללא נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי מדובר ברישיון מכללא הניתן לביטול. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי ניתן להשתמש בדרך חלופית, דרך הצפון, לצורך גישה למקרקעי התובעת, ולייתר את הצורך בכביש הגישה דרך מקרקעי הנתבעים. לפיכך הורתה השופטת על מחיקת התביעה וקבעה כי על התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪. על פסק דין זה לא ניתן לערער, אך זכות הערעור לבית המשפט המחוזי נותרה בעינה.