ע"פ 14098-10-04

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורים על שני תיקים הנוגעים לעבירות מס שביצע נאשם שהיה בעל עסק למסגרות. במקרה הראשון הורשע הנאשם בהגשת דוחות מע"מ כוזבים, אי דיווח על עסקאות בשווי של מעל 2 מיליון שקל והעלמת תשלום מס. במקרה השני הורשע הנאשם במרמה ואי עמידה בדרישות מס הכנסה, תוך השמטת הכנסות בסך של למעלה מ-8 מיליון ₪. הנאשם הורשע גם בהשמדת פנקסי חשבוניות עסקיות ובהכנת פנקסי חשבונות כוזבים כדי להעלים תשלומי מס. בית משפט קמא גזר על הנאשם 20 חודשי מאסר, קנס בסך 100,000 ש"ח ו-12 חודשי מאסר על תנאי. הן הנאשם והן המדינה ערערו על חומרת העונש. ערכאת הערעור דחתה את שני הערעורים, ואישרה את עונשו של בית משפט קמא, למעט שינוי הנוגע לעונש המאסר על תנאי. בית המשפט הסכים עם טענת המדינה כי עונש המאסר על תנאי צריך לחול על כל אחת מהעבירות שבהן הורשע הנאשם, ולא להיות מוגבל לשלוש עבירות. השופטים הדגישו את חומרת עבירות הנאשם, שגרמו להפסד כספי משמעותי לקופה הציבורית, ואת הצורך בענישה מרתיעה במקרים כאלה. הם שקלו גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות התמכרותו להימורים, אך בסופו של דבר הגיעו למסקנה כי מעשיו אינם מצדיקים הקלה נוספת בעונש. בית המשפט הדגיש כי הקנס, אותו טען הנאשם כי אינו יכול לעמוד בו, היה ראוי והכרחי למרות מצבו הכלכלי. בנוסף, ציין בית המשפט כי מעשיו של הנאשם בהשמדת ראיות והמשך ביצוע עבירות גם לאחר שנפתחה נגדו חקירה מצדיקים תגובה חמורה. ככלל, הסכימה ערכאת הערעור כי עונשו של בית משפט קמא הוא עונש הולם, למעט החריג האמור לעניין המאסר על תנאי, אותו האריכה כך שתחול על כל אחת מהעבירות שהורשעו. הכרעת הדין הסתיימה באישור החלטתו של בית משפט קמא, בשינוי האמור, וביתר חלקי גזר הדין שנותרו ללא שינוי.