ת"א 1455/96

תקציר

בעלי חלקת מקרקעין בירושלים, שאדמתם נפגעה מתכנית מתאר מקומית 905א', תבעו פיצויים לפי חוק התכנון והבנייה. התוכנית שינתה את ייעוד הקרקע שלהם ממסחר לכביש, והפחיתה את ערכו. התובעים טענו כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא סיימה את הדיון בתביעתם לפיצויים בתוך ארבעת החודשים הנדרשים בחוק. לטענתם, השיהוי הקנה לבית משפט זה סמכות לדון בתביעתם לפי חוק התכנון והבנייה הישן. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי לבית המשפט אין סמכות, וכי היה על התובעים לפנות לוועדה המחוזית כדי לזרז את הדיון. השופטת שידלובסקי-אור קבעה כי חוק התכנון והבנייה המתוקן חל במקרה זה, וכי היה על התובעים להגיש ערר לוועדה המחוזית או לוועדת הערר. מאחר שהתובעים לא מיצו סעדים מנהליים אלה, תביעתם לבית המשפט הייתה מוקדמת מדי. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה, והותירה את התובעים לבקש תחילה סעד במסלול המנהלי.