עש"א 50207-10-23

תקציר

בפסק דין שניתן לאחרונה מינואר 2023 התייחס בית המשפט לפרשנות התקנות המוסכמות בדבר השימוש המותר ב"הצמדה א'". המערערת הסכימה תחילה להשתמש רק בטיעונים בכתב כדי לקבוע את טיבו של שימוש מותר זה, ולמעשה ויתרה על הזכות להעלות טענות נוספות כגון מניעים, השתק וטענות קשורות אחרות. בית המשפט קבע כי יש לפרש תקנות מוסכמות אלה, בדומה לחוזה, על בסיס לשונן הברורה והמפורשת ולא על סמך עדות בעל פה או פרשנות יצירתית, מה גם שהמערער והמשיב הסכימו לוותר על עדויות עדים. המונח "זכות קדימה בלבד" קיבל את משמעותו הפשוטה, המציינת כי הצמדה א' מיועדת למעבר בלבד. בית המשפט לא מצא סתירות בין פרשנות זו לבין פסק הדין מהליך קודם, ודחה את טענות המערערת בדבר סמכות שיפוט ופגיעה נטענת בזכויות קניין. בנוסף, עדותה של המשיבה בדבר מטרדים שנגרמו עקב השימוש שעשתה המערערת בהצמדה א' לצורכי חניה לא עורערה, ותומכת בתום ליבה של המשיבה בעמידה על זכויותיה. משכך, דחה בית המשפט את הערעור על הסף ופסק למשיב הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. השופטים א' טובי וד' פיש הצטרפו לפסק דינו של השופט א' באומגרט.