בג"צ 3967/22

תקציר

השופט נ' סולברג דחה עתירה שהופנתה לסירובו של המשיב מס' 1 לדון בבקשתו של העותר, ד"ר משה וינברג. העתירה אפיינה את הסירוב כפגיעה בזכות הגישה של העותר לערכאות וכמעשה של חריגה מסמכות, תוך טענה לקבלת החלטות בלתי מנומקת. המחלוקת שביסודה נוגעת לפסק דין שניתן על ידי בית דין רבני אזורי, שביטל שני הסכמי פשרה והדיח את ד"ר וינברג מתפקידו כנאמן הקדש. פניותיו של ד"ר וינברג לבית הדין הרבני הגדול לא צלחו, והוא הגיש עתירה לבג"ץ. עם זאת, בג"ץ בחר לדחות את העתירה מבלי להידרש כלל לתגובת המשיבים. החלטה זו התבססה על העיקרון לפיו אל לו לבג"ץ להתערב במקרים לפני שבית דין דתי סיים את הליך הערעור שלו. מאחר שד"ר וינברג לא מיצה את כל ההליכים הקיימים במערכת בתי הדין הדתיים, העתירה הייתה מוקדמת מדי. לפיכך נדחתה, והעותר חויב לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה.