ת"פ 52292-09-11

תקציר

על סמך הודאתם של הנאשמים בכתב האישום המתוקן, הם הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, כמפורט בסעיפי חוק העונשין התשל"ז-1977. ההודאות היו במסגרת הסדר טיעון, והנאשמים הופנו לקבלת תסקיר שירות מבחן, ללא המלצה מוסכמת לעונש. הרקע להרשעה עסק במזימה, שיזם נאשם 3, לפתות חשוד בפריצה לפגישה בתואנות שווא. נאשמים 3 ו-4 השתמשו בגז מדמיע ובאלימות פיזית כלפי המתלונן, הכניסו אותו בכוח לרכב ואיימו עליו. בתקיפה השתתפו גם נאשמים 2 ו-5, כאשר נאשם 2 החזיק אלה. המתלונן נפצע ונסחט באמצעות מפתחות רכבו וקוד האזעקה. שירות המבחן סיפק תסקיר על הנאשמים, הערכת נסיבותיהם האישיות והמליץ למתלונן על עבודות שירות, צו מבחן ופיצוי כספי. השירות תיאר את נאשמים 2 ו-4 כבעלי נטיות אימפולסיביות, קושי בהפעלת שיקול דעת וסיכון לפגיעה חוזרת. לשניהם עבר פלילי קל קודם. התביעה טענה לעונש חמור, בעוד עורכי דינם של הנאשמים הדגישו את תפקידם המצומצם בעבירה וביקשו להתמקד בשיקום. השופט יעקב שפזר הדגיש את חומרת העבירות, את השפעתן על אזרחים חפים מפשע ואת הצורך בענישה מרתיעה. הוא הכיר במדרג האשמה בקרב הנאשמים, כאשר נאשם 3 הוא האשם הגדול ביותר. השופט שפסר קיבל את המלצות שירות המבחן, וגזר על נאשמים 2 ו-4 עד 12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, עבודות שירות, פיקוח של שירות המבחן ופיצוי של 5,000 ₪ למתלונן. גזרי הדין לקחו בחשבון את נסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים ואת הפער בין תפקידיהם לאלה של הנאשמים האחרים. השופטת ביקשה מהמדינה להודיע על עמדתה לגבי גזר הדין לפני תחילת עבודות השירות, והותירה אפשרות לערעור בתוך 45 יום. ההחלטה ניתנה ביום 28.8.2012.