ע"פ 578/21

תקציר

עניינו של המערער בערעורו על יישום הוראות מעבר ביחס לרפורמה בעבירות המתת חסד. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-10 ביולי 2019 באמצעות תיקון 137, המטפל בשלושה תרחישים בהתאם למועד ביצוע העבירה. המערער הואשם בעבירה שבוצעה לפני הרפורמה, ללא הכרעה עד למועד הרפורמה. הדבר מחייב החלת הדין המקל אם הוא לטובת המערער. המערערים טענו כי הגנתם נפגעה בשל סתירות בכתב האישום וטענות בדבר נסיבות מחמירות שנוצרו לאחר הרפורמה. עם זאת, בית המשפט לא מצא חובה לתקן את כתב האישום על פי חוקים עתידיים ולא כל פגיעה בהגנתו של המערער. הכרעת הדין בחנה האם הרצח עמד בקריטריונים של רצח בנסיבות מחמירות, הכרוך בתכנון או בכוונה ספציפית. הראיות לא תמכו בתכנון או בהחלטה מחושבת, שכן העבירה נבעה מויכוח ספונטני. בנוסף, לא נמצאו ראיות לכך שהמעשה נועד לכפות סמכות או פחד, וגם המעשה לא בוצע באכזריות מיוחדת. בעקבות זאת, דחה בית המשפט את פסק הדין בגין רצח בנסיבות מחמירות, והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש בעבירת היסוד של רצח, המאפשרת גמישות בענישה.