עת"מ 7927-11-13

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשתה. בית המשפט הסכים כי היה על העותר לפנות לבית המשפט מיד לאחר קבלת התשובה לסבב השני של שאלות ההבהרה. עמדת המשיב הייתה ברורה, וטענות העותר נדחו בזו אחר זו בסבבים אלה. יתר על כן, פנייתו הנוספת של העותר למשיב נענתה בתקיפות. בית המשפט קבע כי התנהלותה של העותרת מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני המכרזים. היא הוסיפה כי טענת העותרת כי למציעים לא נגרם נזק אינה נכונה, שכן היה עליהם להעמיד הון כנגד הערבויות ולשאת בהוצאותיהן. עוד קבע בית המשפט כי המכרז לא הפר אף אחת מהוראות התכנית או את עקרון שלטון החוק. לגופה של העתירה קבע בית המשפט כי טענת העותרת כי לא התקיים מחירון יצרן כהגדרתו במכרז נסתרת בעובדות, שכן מציעים אחרים הגישו מחירונים כאלה. בכל מקרה, הדרישה הייתה סבירה שכן המחירון הרשמי מעגן את אחוזי ההנחה עליהם מתחייב המציע. בית המשפט דחה גם את טענות העותרת בדבר הדרישה לנקוב במחירים במטבע חוץ, ומצא כי היא סבירה ועולה בקנה אחד עם המודל הכלכלי של המכרז. כמו כן, בית המשפט לא מצא פגם בהיעדר מנגנון הצמדת מחירים במהלך תקופת ההתקשרות, שכן המחיר הסופי של המכונה שיקף את עלות השירות ו/או האחריות, שהיו אמורים להיות משולמים במטבע חוץ. יתר על כן, בית המשפט קבע כי תקופת ההתקשרות הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם ההוראות החלות. בית המשפט דחה גם את טענות העותרת בדבר מודל ההתקשרות והחובה להציע שירותי אחריות תוך התחייבות לרכוש חומרים מתכלים מקוריים בלבד. לבסוף, בית המשפט מצא כי אי קביעת תנאי סף לשיתוף פעולה תעשייתי במכרז היא סבירה, שכן לעורך המכרז אין כיום נתונים מספיקים כדי לקבוע אם היקף ההתקשרות עלה על הסכום הנדרש. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי המכרז התבסס על דרישות סבירות ומידתיות, והעותרת לא הציגה עילה ממשית להתערבות בית המשפט. לפיכך, העתירה נדחתה מחמת שיהוי ולגופו של עניין. העותר חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.