הפ"ב 32498-03-10

תקציר

בית המשפט החליט כי תביעתו של המבקש לבטל פסק בורר בנימוק שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה להציג ראיות, תידחה. השופט מפרש באופן צר את עילות הביטול לפי החוק, ומאחר שהמבקש לא הוכיח טענה זו די הצורך, הבקשה נדחית. השופט מפנה למספר תקדימים משפטיים המגבילים את ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות ומדגישים את סופיותם, ומאפשרים ביטול רק בנסיבות ספציפיות. דומה כי סעיף 24(4) לחוק החל תומך בטענת המבקש על פניה. עם זאת, השופט טוען כי חוסר יכולתו של המבקש להציג חוות דעת מומחה לא נבע מהבורר אלא מרשלנותו של המבקש עצמו. למבקש היו הזדמנויות רבות להציג ראיות, אך לא עשה כן, ולא התבקשו הארכות. בא כוח המבקש אף ציין במהלך הבוררות כי אין צורך בחוות דעת מומחה. יתר על כן, חוות הדעת שביקש המבקש להציג בישיבה האחרונה התייחסה רק לחלק מהסוגיה, ולא הייתה משנה את החלטת הבורר, שהתבססה על חוות דעת המומחה היחידה שהוגשה. לבסוף, מפנה השופט לטענה נוספת, שלא הוזכרה בבקשה, בדבר הטיה לכאורה מצד הבורר. השופט אינו מתיר את תיקון כתבי הטענות כך שיכלול טענה זו, אך מציין כי אין בכך כדי להשפיע על התוצאה. מאחר שטענות המבקש אינן משכנעות, פסק הבוררות מאושר, והבקשה לביטולו נדחית.