ת"א 13117-01-23

תקציר

השופט פסק לטובת התובעים בסכסוך על בעלות על חלקת אדמה. התובעים הציגו ראיות משכנעות לכך שהם הבעלים החוקיים של הנכס, שנמכר לקודמיהם בקניין בשורה של עסקאות משנות השבעים. למרות שהיו כמה אי סדרים במועדים של עסקאות אלה, השופט היה שבע רצון כי הם אכן התקיימו. הדבר נתמך בהתנהלות הנתבעים, אשר חתמו שוב ושוב על בקשות תכנון והיתרי בנייה הקשורים לנכס לאורך השנים, תוך הכרה בבעלות התובעים ובזכויותיהם בקרקע. השופט שקל גם את טענות הנתבעים בנוגע להתיישנות והשיהוי, אך מצא כי הן אינן חלות במקרה זה. דוקטרינת הנאמנות הקונסטרוקטיבית הביאה לכך שתקופת ההתיישנות לא החלה עד שהנתבעים הכחישו לאחרונה את בעלותם של התובעים, והנתבעים לא נפגעו מכל שיהוי בהגשת התביעה. יתר על כן, טענת הנתבעים כי הקרקע מעולם לא נמכרה הועלתה רק בשנת 2022, מה שהופך את הטענה הנוכחית למועד. באשר לטענת השיהוי, מצאה השופטת כי התובעים עמדו באופן עקבי על זכויותיהם בנכס ולא זנחו אותו. הנתבעים, לעומת זאת, לא עמדו באופן אקטיבי על זכויותיהם הנטענות ואף השלימו עם החזקה והפיתוח של התובעים בקרקע. לפיכך התקבלה התביעה, והנתבעים חויבו להקל על העברת הבעלות במקרקעין לתובעים ולשאת בהוצאות משפטם.