ת"א 8254-03-14

תקציר

התובע, ששכר נכס, תבע את הנתבע, שכנו, בגין עוולות נגישות ורשלנות. התובע טען כי הנתבע פתח נגדו בשורה של הליכים משפטיים חסרי תוחלת, אשר עיכבו את אישור בקשתו להיתר בנייה וגרמו לו נזק. הסוגיה המרכזית בפסק דין זה הייתה האם קיימת לנתבע חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע. בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעת בהגשת התנגדות לבקשה להיתר בניה ובהגשת ערר על אישורה אינה מקימה חובת זהירות קונקרטית. בעוד הנתבע היה צריך לצפות כי מעשיו יגרמו לתובע נזק, הוא לא יכול היה לצפות כי הליכים אלה ייכשלו, שכן מדובר בהליכים סטנדרטיים לפי חוק התכנון והבניה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנאשם היה צריך לצפות שהעתירה המנהלית שלו תיכשל, שכן השופט הוציא מספר אזהרות לגבי טיבה. עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בפעולה המשפטית היחידה של הנתבע וכדי למנוע אפקט מצנן על זכות הגישה לערכאות, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא קיימת חובת זהירות קונקרטית במקרה זה. זאת ועוד, מאחר שתביעת הנזיקין הנגישה לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין לא הייתה ישימה והנתבע לא חב חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע, טענת הרשלנות נכשלה. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת הנזיקין של התובע והורה לו לשלם לנתבע 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.