ע"פ 180008/98

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור על החלטתה של השופטת נאוה וימן במספר בקשות הקשורות להסכם פשרה בין יוסף בן דב לבין ק.ח. טכנולוגיות רכב בע"מ. ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, הגביל את פעילותו התעסוקתית של בן דב למשך שלוש שנים. ק.ח. טכנולוגיות רכב בע"מ ביקשה לאכוף את ההחלטה ולהאשים את בן דב בביזיון בית המשפט בגין הפרת הסדר הפשרה. בית המשפט המחוזי הטיל על בן דב קנס בסך 447,000 ₪ וקנס נוסף בסך 80,000 ₪ כפיצוי לחברת ק.ח. טכנולוגיות רכב בע"מ. בן דב ושותפו מרק קריצמן ערערו על ההחלטה בטענה לפגמים פרוצדורליים ומהותיים. המערערים טענו כי לא קיבלו את סיכומי המשיב, כי ההחלטה ניתנה ללא סמכות שכן היא אינה שלמה, וכי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בבקשה לביזיון בית המשפט. עוד טענו כי הסכם הפשרה אינו ברור דיו וכי הליך הביזיון אינו יעיל. ק.ח. טכנולוגיות רכב בע"מ תמכה בהחלטת בית המשפט המחוזי והדגישה כי הפיצוי הוטל בהליך אזרחי. בית הדין הארצי לעבודה דחה את הטענות הפרוצדורליות וציין כי שני הצדדים נכחו בדיונים וכי ההחלטה התקבלה על סמך הראיות שהוצגו. בית המשפט עמד גם על מהות הליך ביזיון בית המשפט ועל תכלית הקנס, אשר צריכה להיות צופה פני עתיד ומכוונת לחייב ציות עתידי לצו בית המשפט. בית המשפט הפחית את סכום הקנס ל-10,000 שקלים, בהתחשב בנסיבות ובהתפתחות החוק להגבלת חופש העיסוק. כמו כן אישר בית המשפט המחוזי פיצוי בסך 80 אלף שקל. לבסוף קבע בית המשפט כי יש לשלם את הקנס וההוצאות תוך 30 יום. הנשיא סטיב אדלר והשופט רבינוביץ הסכימו עם החלטת סגן הנשיא.