ע"א 2173/07

תקציר

השאלה המרכזית במקרה דנן נסובה סביב כוונת הצדדים המעורבים בסכסוך מקרקעין מורכב בדבר תוקפה ומהלכה של הערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיב, הנוגעת לחלקת מקרקעין המכונה חלקה 136. הערת האזהרה נקבעה בהסכם שני, שהיה תלוי בהסכם יזמות. המערערים טענו כי יש למחוק את הערת האזהרה, ואילו המשיב ביקש להותירה עד לרישום זכויותיהם במקרקעין הנדונים. בית המשפט מפרש את החוזים לטובת המשיב ומדגיש כי כוונת הצדדים הייתה שהערת האזהרה תגן על זכויות המשיב עד לרישומם הרשמי. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי טענת המערערים בדבר ייחודה של חלקה 136, בה שכן באר, אינה עולה בקנה אחד עם תנאי ההסכם. מאחר שהבעלות הבלעדית של המערערים בחלקה 136 אינה עולה בקנה אחד עם התנאים המוסכמים, פסק הדין ממליץ לצדדים להגיע לפתרון מוסכם או לשקול חלופות לפתרון הסכסוך. סגני הנשיא א' ריבלין וח' מלצר מסכימים עם פסק הדין, הכולל את דחיית הערעור ופסיקת שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 15,000 ₪ למשיב.