ע"א 711/82

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על שימוש במבנה בחיפה. המערערים רצו להפעיל מוסד לחולי נפש, אך המשיבים הסמוכים התנגדו ותבעו צו מניעה. ערכאות נמוכות יותר פסקו לטובת המשיבים, מה שגרם למערערים לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון בחן האם הפעלת המוסד מהווה הפרת חובה חקוקה, תוך התמקדות בפרשנות הפקודות הרלוונטיות ובכוונתן. נקבע כי יש לסווג את המוסד כבית הבראה ולא כבית חולים לחולי נפש, ומכאן שהפעלתו אינה סותרת את תכנית האב. בנוסף, בית המשפט פירש את הפקודה האוסרת על הפעלת בית חולים לחולי נפש באזור מגורים בצמצום, וקבע כי אי הנוחות שחשים התושבים אינה מסוג הנזקים שנועדו למנוע בחקיקה. זאת ועוד, היעדר רישיון להפעלת המוסד, כנדרש בפקודת בריאות העם, לא נועד לטובת המשיבים. בכך התקבל הערעור, ופסק הדין הקודם נגד המערערים בוטל. המשיבים חויבו לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 800,000 ₪.