ערר 37/09

תקציר

המערער הגיש ערר על החלטת המשיב לפנותו מחלקת אדמה בכפר אל-ח'דאד. המערער טען כי הוא הבעלים של הקרקע, כי המשיב לא פעל בהתאם לנהלים המתאימים, כי מדובר בחלוקה מחדש שלא כדין של הקרקע, כי המשיב אוכף את החוק באופן סלקטיבי וכי רכש בעלות באמצעות עיבוד הקרקע. המשיב טען כי המקרקעין הם רכוש ציבורי וכי למערערת אין זכות בהם. הוועדה מצאה כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לבעלות וכי המשיב לא נדרש לבצע הליך בירור זכויות בטרם מתן התראה. עוד נקבע כי האזהרה לא היוותה חלוקה מחדש שלא כדין של הקרקע, כי המערערת לא עיבדה את חלקה הדרומי של החלקה, וכי טענת האכיפה הבררנית פסולה שכן היא מבוססת על שני מצבים שונים. זאת ועוד, חוות דעת המומחה שהציג המשיב, שהתבססה על תצלומי אוויר, נמצאה משכנעת יותר מטענות המערער. עם זאת, הוועדה מתחה ביקורת על המשיב על כך שלא חשף את כל המסמכים והצילומים ששימשו בחוות דעת המומחה, דבר שהיווה פגם מינהלי. כתוצאה מכך, החליטה דעת הרוב בוועדה (סא"ל א' נמני וסרן מ' בן דוד) לקבל את הערר ולהחזיר את צו הפינוי לעיון חוזר של הגורם המוסמך, תוך חיוב המשיב בהוצאות. יו"ר הוועדה, סא"ל א' נון, התנגד וסבר כי יש לדחות את הערעור.