בר"מ 7383/11
החלטה עליון
תקציר
חברת פרסום שבבעלותה בניין חויבה המשיבה בארנונה על פי סיווג "משרדים, שירותים ומסחר" לנכס כולו. המבקש טען כי יש לסווג את שתי הקומות בהן שוכנת מחלקת היצירה כ"מלאכה", שכן הן מקיימות פעילות יצרנית. ערעור זה נדחה על ידי ועדת הערר ובית המשפט לעניינים מנהליים, בטענה כי עבודתו של המבקש היא עבודת שירות קלאסית ואינה נחשבת לייצור תעשייתי או מלאכה. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור, וחזר והדגיש כי פעילותם היא יצרנית וכי פסקי הדין הקודמים סותרים את פרשנויות בית המשפט העליון למונח "פעילות יצרנית". המשיבה התנגדה לבקשה, בטענה כי סיווג הנכס ראוי למתן שירותי פרסום וכי כל אלמנט "הפקתי" הוא חלק מפעילות שירות רחבה יותר. בית המשפט קבע כי החלטות ועדת הערר ובית המשפט לעניינים מנהליים היו סבירות וכי אין עילה לחריגה במקרה זה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב בכיסוי הוצאות המשיב. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו סיווג הנכס לארנונה מבוסס על השימוש הספציפי בנכס ועל התקנות הרלוונטיות, אשר במקרה זה לא היטיבו עם המבקש.
בר"מ 7383/11 באומן בר ריבנאי נ' מנהלת הארנונה עיריית רמת גן, עליון (22.12.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.