ת"פ 61651-06-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, בהתבסס על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של גזר דין בת"פ 61651-06-24 מדינת ישראל נ' נדא (עציר)** **מבוא:** גזר הדין הנדון עוסק בהרשעת הנאשם, מר מחמוד נדא, בשתי מערכות אישומים נפרדות, אשר אוחדו לצורך גזר הדין. ההרשעה התבססה על הודאתו במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה לעונש. גזר הדין בוחן את חומרת העבירות, מציב את מתחם הענישה ההולם, וקובע עונש סופי תוך התחשבות בנסיבות הנאשם ובמדיניות הענישה. **העבירות והעובדות: (ת"פ 61651-06-24)** הנאשם הורשע בעבירות של היזק לרכוש במזיד (סעיף 452 לחוק העונשין) ותקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג (סעיפים 382(ג) + 380 לחוק העונשין). האירועים התרחשו בבית הנאשם, שם התגורר עם אשתו (המתלוננת הראשונה) ובנותיהם הקטינות. * **אירוע ראשון (18/6/2024):** לאחר ויכוח בנוגע למקום הימצאו, חטף הנאשם את הטלפון של המתלוננת, שבר אותו בקיר, תקף אותה פיזית (משך בשערותיה, אחז בידיה, דחף למיטה) וגרם לה לחבלות. * **אירוע שני (19/6/24):** הנאשם בעט בדלת חדר השינה של המתלוננת עד שנפרצה. הוא קילל אותה, ואז הכה אותה (סטר לה, אחז בידיה, שרט אותה בחזה) תוך שהיא מחזיקה בבתם התינוקת. בנוכחות אימו, דחף אותה שוב, וגרם לה לחבלות (המטומות, שריטות). **העבירות והעובדות: (ת"פ 17758-05-25 - התיק המצורף)** הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג (סעיפים 382(ג) + 380 לחוק העונשין) ואיומים (סעיף 192 לחוק העונשין). עבירות אלו בוצעו כלפי מתלוננת אחרת (גברת איה בדר), שהייתה אז בת זוגו. * **אירועים (28/4/2025):** במהלך ויכוח, תקף הנאשם את המתלוננת (אחז בידיה, השליך למיטה, משך את חולצתה עד שנקרעה, השליך לרצפה), איים עליה ("עכשיו אני אהרוג אותך, אשרוף אותה ואף אחד לא ידע עלי כלום"), חסם את יציאתה מהבית, נעלה אותה בבית, ודחף אותה לעבר הספה, תוך גרימת חבלות (המטומות בידה). **תסקיר שירות המבחן:** שירות המבחן התרשם כי הנאשם (בן 32, פרוד, אב לשתי בנות, עובד באינסטלציה) שלל נזקקות טיפולית. המתלוננת מהתיק המרכזי ציינה כי הנאשם החל לצרוך קנאביס ואלכוהול בתקופת נישואיהם והחל לנהוג באלימות כלפיה. היא בחרה להישאר עמו בתחילה, אך כיום אינם בקשר ואינה חשה איום. שירות המבחן העריך את הסיכון להישנות עבירות דומות ללא טיפול כגבוה, ולכן לא המליץ על חלופה שיקומית. **טיעוני הצדדים לעונש:** * **המאשימה:** הדגישה את חומרת העבירות כלפי בנות זוג, את הפגיעה בערכים המוגנים (כבוד, ביטחון, שלמות גוף), וביקשה לקבוע שני מתחמי ענישה נפרדים (12-24 חודשי מאסר לכל תיק) ולמקם את עונשו ברף הבינוני, תוך חיובו בעונשים מצטברים. * **הגנה:** הדגישה שלקיחת אחריות, תיקון כתבי האישום לקולא, חיסכון בזמן שיפוטי, והעובדה שתוצאות האירועים אינן במדרג חמור במיוחד. ציינה את סיום הקשר עם שתי המתלוננות, ואת היות הנאשם במעצר. ביקשה לקבוע מתחמי ענישה נמוכים יותר (חודשי מאסר שיכולים להוות עבודות שירות עד 12 חודשי מאסר בפועל), ולסיים את ריצוי העונש עם תקופת מעצרו. **דיון והכרעה – שיטת ההלימה (תיקון 113 לחוק העונשין):** בית המשפט פתח בדיון על שיטת ההלימה, המדגישה את היחס ההולם בין חומרת העבירה, נסיבותיה, מידת האשמה, לבין סוג ומידת העונש. על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם בהתחשב בערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה, ונסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40ט'). לאחר מכן, יקבע את העונש המתאים בתוך המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא'). **מתחם העונש ההולם – נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:** בית המשפט הדגיש את החומרה המיוחדת של אלימות בתוך המשפחה, כפי שעולה מפסיקות עליונות (ע"פ 6758/07, רע"פ 3719/21, רע"פ 538/21). אלימות זו פוגעת בכבוד, בזכות לביטחון, ובשלמות הגוף, ועלולה להסלים. * **חומרת הפגיעה:** הפגיעה בערכים החברתיים (ביטחון, כבוד, שלמות גוף) בתוך התא המשפחתי נחשבת משמעותית. * **מסוכנות:** התנהלות הנאשם, הכוללת תקיפת שתי מתלוננות שונות, סירוב להשתלב בטיפול, והערכת שירות המבחן לגבי סיכון גבוה להישנות עבירות, מצביעה על מסוכנות. * **דפוס התנהגות:** הנאשם הפגין דפוס של אלימות שיטתית, בוטה, משפילה ואימפולסיבית כלפי בנות זוגו. * **מדיניות ענישה:** בית המשפט סקר שורה של פסקי דין רלוונטיים (רע"פ 2329/23, רע"פ 3463/15, רע"פ 1529/23, רע"פ 6979/22, ת"פ 9604-08-24, ת"פ 31217-09-19, רע"פ 643/24, ת"פ 28872-10-22), המצביעים על מתחמי ענישה שנעים בדרך כלל בין 10-30 חודשי מאסר בפועל, ואף יותר, במקרים דומים. **קביעת מתחם העונש ההולם:** לאור האמור, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם ביחס לכל אחד מכתבי האישום הוא **בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית**. **העונש המתאים לנאשם (בתוך המתחם):** בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם: * **לזכותו:** נטול הרשעות קודמות, שהה במעצר, הודה בכתבי האישום המתוקנים, לקח אחריות, וחסך זמן שיפוטי ועדות. * **לחובתו:** חומרת האירועים, הפגיעה הקשה במתלוננות (כבוד, ביטחון, גוף, נפש), הערכת המסוכנות הגבוהה על ידי שירות המבחן. **החלטה עונשית:** בית המשפט החליט למקם את עונשו "ברף שמעל הרף התחתון" של המתחם. עונשי המאסר ירוצו **בחלקם במצטבר וחלקם בחופף**, לצד ענישה צופה פני עתיד ופיצוי. * **מאסר בפועל:** 18 חודשים (יחושב מיום מעצרו, בניכוי ימי המעצר שריצה בשני התיקים). * **מאסר על תנאי:** 6 חודשים למשך 3 שנים (מותנה בעבירת אלימות או פגיעה ברכוש שעונשה שנתיים מאסר ומעלה). * **פיצוי:** 5,000 ₪ לכל אחת מהמתלוננות. **חידושים משפטיים ודגשים:** 1. **שיטת ההלימה:** גזר הדין מיישם בצורה ברורה את תיקון 113 לחוק העונשין, המכתיב את קביעת מתחם העונש ההולם כשלב מקדמי בקביעת העונש. 2. **החמרה באלימות במשפחה:** בית המשפט מבטא את החומרה המיוחדת המיוחסת לאלימות בתוך המשפחה, תוך שהוא נשען על פסיקות עליונות המדגישות את הפגיעה בערכים יסודיים (כבוד, ביטחון, שלמות גוף) בתוך התא המשפחתי. 3. **קביעת מתחמי ענישה נפרדים:** למרות האיחוד, בית המשפט הדגיש את הצורך לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל תיק, בשל המתלוננות השונות והאירועים הנפרדים. 4. **התמודדות עם סירוב לטיפול:** הסירוב של הנאשם להשתלב בטיפול, לצד הערכת הסיכון הגבוהה, היוו גורם משמעותי בקביעת העונש, והכריעו כנגד המלצה על חלופות שיקומיות בלבד. 5. **איזון בין נסיבות הנאשם לחומרת העבירה:** בית המשפט ניסה לאזן בין היתרונות שבנטילת אחריות וחסכון בזמן שיפוטי, לבין חומרת הפגיעה, דפוס ההתנהגות ומסוכנות הנאשם. 6. **שילוב עונשים במצטבר וחופף:** ההחלטה לשלב עונשי מאסר במצטבר וחופף משקפת את ניסיון בית המשפט להעניק משקל הולם לכל אחת ממערכות האישומים, תוך הימנעות מעונש כולל שעלול להיות חמור מדי או קל מדי. **סיכום:** גזר הדין ממחיש את גישת בית המשפט להחמרה בענישה במקרים של אלימות במשפחה, תוך הקפדה על עקרון ההלימה. הוא מדגיש את הצורך בהגנה על קורבנות אלימות, מרתיע עבריינים פוטנציאליים, ומביע את עמדת המערכת המשפטית כנגד תופעות פסולות אלו. השילוב של מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי ופיצוי, נועד להשיג את מטרות הענישה – גמול, הרתעה, שיקום (במידה מסוימת), והגנה על שלום הציבור.