פל"א 11856-11-16

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בכל האישומים נגדו, הכוללים נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בחוסר זהירות ונהיגה ברכב לא מבוטח. הכרעת הדין התבססה על עדויות מהימנות ועקביות של שני שוטרים שהיו עדים לאירוע המדובר. עדויותיהם, שנתמכו בדו"חות רשמיים ובמסמכים שהכינו זמן קצר לאחר האירוע, פירטו כיצד ראו את הנאשם מבצע עבירות תנועה והבחינו בו נמלט מהמשטרה. זאת ועוד, מתיאורי השוטרים את מראהו והתנהגותו של הנהג, כמו גם מגילוי בקבוק בירה פתוח ברכב, עולה בבירור כי הנאשם היה שיכור בעת נהיגה. השופט שקל גם את עדותו של הנאשם, מצא אותה בלתי עקבית וסותרת, וציין כי היא אינה נתמכת בראיות או עדים אחרים. גם טענות ההגנה למחדלי חקירה של המשטרה נדחו, שכן השופטת שוכנעה כי קיימות די ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי התביעה הציגה טיעון משכנע, בעוד שניסיונותיו של הנאשם להטיל דופי בעדות המשטרה ולהסיט את האשמה לא היו משכנעים.