תמ"ש 575-01-20

תקציר

התובע והנתבע ניהלו מערכת יחסים וחיו יחד למעלה מעשור. נולד להם ילד משותף. התובע תבע את הנתבע מסיבות שונות לאחר פרידתם. בית המשפט היה צריך לקבוע האם הם ידועים בציבור ואם כן, ממתי. בית המשפט קבע כי הם אכן היו ידועים בציבור בין השנים 2007 ל-2019. התובעת ביקשה פיצויים כספיים שונים לרבות חלוקת נכסי הנתבע, אשר בית המשפט דחה וקבע כי לא הייתה הסכמה מכללא לשיתוף ברכוש הנתבע וכי נכסי הנתבע נרכשו בנפרד ללא כל כוונה לחלוקה. התובעת נדרשה לפנות את הדירה בה התגוררה, השייכת לנתבע. בית המשפט פסק גם בעניין המשמורת על ילדם, העניק משמורת בלעדית לאם וקבע זכויות ביקור לאב. האב חויב לשלם מזונות בסך 1,500 ש"ח לחודש ו-400 ש"ח נוספים עבור הוצאות הסיוע של הילד. סכום זה יותאם לאינפלציה כל שלושה חודשים וישולם עד שהילד יגיע לגיל 18 או יסיים תיכון, המאוחר מביניהם. בית המשפט גם קבע כי שני ההורים יכסו באופן שווה את הוצאותיו הרפואיות והחינוכיות של הילד שאינן מכוסות על ידי ביטוח או מענקים אחרים. לבסוף, בית המשפט הורה כי כל הוצאה מיוחדת מחייבת הסכמה משותפת של שני ההורים. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.