בג"צ 10682/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעניין הריגתו של מעב אלנבארי מירי צה"ל בשעות הבוקר המוקדמות של ה-14 באוקטובר 2003. לאחר חקירת מצ"ח הוחלט שלא להעמיד לדין אף אחד מהחיילים שהיו מעורבים בירי. העותרים, ובהם אשתו של המנוח, פנו לפרקליט הצבאי הראשי בבקשה להורות על העמדה לדין של החיילים בגין הריגה או גרימת מוות ברשלנות, אך זו נדחתה. בג"ץ, לאחר שבחן את חומר הראיות ונסיבות המקרה, אישר את החלטת הפרקליט הצבאי הראשי. בית המשפט קבע כי מעשיהם של החיילים היו סבירים בהתחשב בנסיבות, לרבות פיגוע שאירע לאחרונה באזור ואי תגובתו של המנוח לניסיונות אזהרה. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את ההחלטה על סמך מידע שהיה ידוע בעת האירוע, ולא בדיעבד. אין די בטענות העותרים, שהדגישו כי המנוח לא היה חמוש ולא נשקפה ממנו כל סכנה, כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטת הפרקליטות הצבאית, שנמצאה סבירה. בית המשפט הכיר באופיו הטרגי של האירוע, אך בסופו של דבר העתירה נדחתה ללא כל צו להוצאות.