ת"א 34489-02-23

תקציר

במחלוקת המשפטית שהוצגה ביקשו התובעים לתקן את תביעתם באמצעות הגדלת סכום הפיצוי המבוקש והעברת התיק לבית משפט מחוזי. התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים, נבדק לנכות על ידי מומחים שמונו על ידי בית המשפט בתחומים רפואיים שונים. ההערכות גילו נכות משוקללת של 54.65%, אם כי לא נמצאה נכות קבועה בתחומי הכאב והנוירולוגיה הנוגעים לתאונה. התובע, צעיר ולכאורה אינו יכול להשתלב בשוק העבודה בשל מוגבלות זו, מבקש פיצוי גבוה יותר. הנתבעת התנגדה לבקשה זו, בטענה כי הנכויות הן מצטברות והפנתה לחוות דעת רפואיות קודמות שלא מצאו נכויות חדשות הקשורות לתאונה, דבר המצביע על מאבקי התעסוקה של התובעת שקדמו לאירוע. בהסתמך על תקדימים קודמים של בית המשפט העליון, אשר הדגישו את התרת תיקוני תביעות לאחר הערכת מומחים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הכיר בית המשפט בשיקול דעתו בעניינים אלה. בית המשפט ציין כי ניתן לדחות תיקונים המשבשים הליכים, אך בדרך כלל להתיר אותם כאשר פיצויים עלולים לחרוג מסמכותו של בית המשפט הנמוך יותר. בשים לב לכך שהיקף התביעה עלול לחרוג מסמכותו של בית משפט השלום ובהתחשב בעמידת הבקשה בתקנות הפרוצדורליות, אישר בית המשפט את המעבר לבית המשפט המחוזי. החלטה זו אינה משקפת לגופה של התביעה או לפיצויים פוטנציאליים שנפסקו. לפיכך, התיר בית המשפט את התיקון וההעברה, תוך הפעלת סמכותו, מבלי להטיל הוצאות משפט. פסק דין זה ניתן ביום 8.4.2024, בהיעדר צדדים מעורבים.