ע"פ 4365/24

תקציר

בעניינם של המערער, סולימאן אבו סבית, והמשיב, מדינת ישראל, הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, בהרכב השופט ר' סולקין. הערעור נועד לפסול את השופט היושב בדין בעניינו של אבו סבית בשל חשש למשוא פנים. התיק הראשוני כלל חמישה אישומים הקשורים לגניבה, ולקראת תחילת ההגנה ביקש בא כוחו של אבו סבית דחייה בשל תמלילים חסרים של דיונים קודמים וקשיים באבטחת עדי הגנה. בנוסף, ההגנה נזקקה לזמן נוסף כדי להתייחס לשיחות מוקלטות שהוגשו לאחרונה כראיות. עם זאת, השופט סולקין דחה את בקשת הדחייה, מה שגרם לבא כוחו של אבו סבית לטעון להטיה אפשרית בהחלטת השופט להמשיך כמתוכנן, מחשש לפסק דין שנקבע מראש. למרות שחזר על טענות אלה בערעור, קבע בית המשפט העליון, בראשות ממלא מקום הנשיא א' פוגלמן, כי הנסיבות אינן מהוות חשש ממשי למשוא פנים, שכן ההחלטות הפרוצדורליות לבדן אינן מהוות עילה מספקת לפסילת השופט. ההחלטה ציטטה תקדימים משפטיים הקובעים כי פעולות שיפוטיות, לרבות פסיקות פרוצדורליות, אינן מבססות בדרך כלל הטיה. משכך, נדחתה העתירה לפסול את השופט, ובית המשפט הגיע למסקנה כי אין חוות דעת נעולה בעניינו של המערער. החלטה זו ניתנה ביום 30.5.2024.