ע"א 118/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד בעניין דמי הסכמה להעברת זכויות חכירה במספר חלקות קרקע. השאלה הראשונה נוגעת לשאלה האם למינהל מקרקעי ישראל יש זכות לדרוש דמי הסכמה בגין העברת זכויות חכירה, אשר בית המשפט מצא כי הדבר תלוי בנוסח החוזים הרלוונטיים. בעוד שלמינהל יש שיקול דעת לגבי חלקות מסוימות, אין הוראה המאפשרת להם לסרב להסכמה על בסיס אי תשלום אגרות בחוזה לגבי חלקה 193. לפיכך, המינהל אינו יכול לדרוש דמי הסכמה עבור חלקה 193 אך יכול לדרוש דמי הסכמה עבור חלקות 95, 96 ו-97. שנית, בית המשפט מצא כי המינהל אינו יכול לטעון להשתק כנגד המערערים, שכן החוזה אינו מאפשר לו לסרב להסכמה, והמינהל לא פעל על סמך מצגים כלשהם. לבסוף, בשאלת שיעור דמי ההסכמה, קבע בית המשפט כי יש להתחשב בשינויים בשווי הכסף בעת חישוב שכר הטרחה, שכן אי ביצוע הדבר יהווה חוסר תום לב. יש להעריך את שווי הקרקע בעת ההעברה, ושיעור דמי ההסכמה צריך לשקף נתונים אמיתיים ולא רק ערכים נומינליים. לפיכך, הערעור שכנגד נדחה, והערעור מתקבל באופן חלקי. על המשיב להשיב את דמי ההסכמה המופרזים ששולמו, בתוספת ריבית והצמדה, בסך של 300,000 ₪.