בר"ע 30987-04-17

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בתביעות כספיות של עובד מפוטר כנגד מעסיקיו לשעבר. פסק הדין מפרט את הסיבות לכך שבקשתו של העובד לפיצוי כספי ממעסיקיו אינה מצליחה ברובה. בית הדין מצדד במעסיקים ברוב הסעיפים, לרבות פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ופדיון חופשה, ולא מוצא עילה משפטית לטענות העובד. עם זאת, בית הדין מוצא הצדקה בתביעת העובד להפקדות לביטוח פנסיוני. העובד טען כי מעסיקיו ידעו שהוא עבד בעבר כמטפל ולכן היה עליהם לבטח אותו מהיום הראשון להעסקתו. פרוטוקול בית המשפט אמנם מגלה כי המעסיק היה מודע לעבודתו הקודמת של העובד, אך הוא גם מלמד כי סבר שאין לו קרן פנסיה קודמת. משכך, פסק בית הדין לטובת העובד וקבע כי על המעסיקים לשלם לו 1,759 שקל כפיצוי בגין אי הפקדה לקרן פנסיה. בנוסף, בית הדין פוסק לעובד סכום זה כפיצוי בגין אי הפקדה לקופת פיצויים, שכן לעובד ניתנה הזכות לבצע תשלומים לרכיב הפיצויים. החברות מוחזקות ביחד ולחוד אחראיות לסכום זה. ככלל, בקשות רשות הערעור נדחות, תוך תיקון קל לפסק הדין, שעליו אמורות החברות להודיע. תיקון זה עניינו בתשלום סכום נוסף של 1,759 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, שעל החברות לשלם ביחד ולחוד. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים ויש להעביר להם אותה לאחר מכן.