עת"מ 45539-05-11

תקציר

העותרים ביקשו לשדרג את מעמדם אצל המשיב, אך נדחו בטענה שלא מילאו את דרישת השהייה בישראל למשך 27 חודשים בהיתר מת"ק. העותרים טענו כי המשיב לא העלה כל טענה לשיהוי במתן מענה להתנגדותם, ועל כן לא היה מוצדק ליו"ר הוועדה לדחות את התנגדותם בנימוקים אלה. זאת ועוד, טענו העותרים כי אכן מילאו אחר הדרישות לשדרוג מעמדם, שכן המשיב לא טען בעתירה הקודמת כי היתר המת"ק הראשון לא מומש, והמשיך לטפל בבקשתם לאיחוד משפחות מבלי להעלות התנגדויות, ובכך גרם לעותרים להאמין כי בקשתם תתקבל בסופו של דבר. עוד טענו העותרים כי הם מתגוררים בישראל מאז הגישו את בקשתם לאיחוד משפחות בשנת 1996. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות העותרים אינן תקפות. הראיות הראו כי העותרים לא מימשו את היתר המת"ק הראשון, וטענתם כי הם מתגוררים בישראל משנת 1996 התבססה על מצגי שווא. המשיב לא היה מנוע אפוא מלטעון כי העותרים לא מילאו אחר הדרישות למעמד משודרג, והיה מוצדק יו"ר ועדת ההתנגדויות לדחות את התנגדות העותרים. משכך, דחה בית המשפט את העתירה, והורה לעותרים לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪.