רע"א 210/00

תקציר

המבקשים הגישו תביעה כספית כנגד המשיב, מכוח הסכם לרכישת דירות במסגרת פרויקט הבנייה של המשיב. המבקשים טענו כי הוראות מסוימות בהסכם היו מפלות וגרמו להם להפסד כספי. ארבע שנים לאחר מכן הגיש המשיב תביעה שכנגד בעניין הוצאות פיתוח, ולאחריה בקשה למיזוג הדיון עם התביעה העיקרית. בעוד בית המשפט המחוזי פסק לטובת האיחוד, טענו המבקשים כי הדבר יעכב את התביעה העיקרית שלא לצורך, שכן היא כבר הייתה בשלב מתקדם, בעוד התביעה שכנגד רק החלה. בית המשפט העליון הסכים עם המבקשים, וקיבל את ערעורם. בית המשפט קבע כי בעוד שנתבע יכול בדרך כלל להגיש תביעה שכנגד, הפרדת הדיונים ראויה כאשר איחוד יעכב את התקדמות התביעה העיקרית. במקרה זה, נוכח פער הזמנים המשמעותי בין התביעה העיקרית לתביעה שכנגד, והשלבים הפרוצדורליים השונים שלהן, איחוד הדיונים לא יהיה הוגן כלפי המבקשים. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, והטענות יתבררו בנפרד. המשיב חויב לשלם למבקשים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.