על"ע 5/78

תקציר

פסק הדין, שניתן על ידי השופטים וולפסון, גונן ויקוציאל, מתייחס לתיק משמעתי נגד עורך דין, המערער, שנמצא אשם בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת. המערער, עורך דין ותיק ובעל ותק של ארבעה עשורים, הודה באישומים נגדו, שכללו אי הגשת תביעת פיצויים של לקוח בתוך המועד הקבוע בחוק, ובמקום זאת הטעיית הלקוח בהצהרות כוזבות בדבר התקדמות התיק. בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה הרשיע אותו מוקדם יותר וגזר עליו השעיה של 18 חודשים, עיצום כספי ופיצוי למתלונן. הן המערער והן המשיב, המיוצגים על ידי עורכי הדין מרקוביץ ופכטר בהתאמה, דחו את ערעורם על גזר הדין. בית המשפט העליון, בפסק דינו, אישר את פסקי הדין הקודמים, תוך הדגשת חומרת מעשיו של המערער, המהווים הפרה של חובת הנאמנות הבסיסית שחבים עורכי דין ללקוחותיהם. בית המשפט הכיר בגורמים המקלים שהוצגו, לרבות גילו המתקדם של המערער, בריאותו הלקויה והקריירה בת ארבעת העשורים ללא רבב, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי חומרת העבירה מצדיקה את ההשעיה שהוטלה. פסק הדין, שניתן ביום 14.2.1979, הדגיש את הצורך להגן על טוהר המידות של מקצוע עריכת הדין ואת חשיבות ההרתעה מפני התנהגות כזו, ומכאן לאשר את גזר הדין תוך מתן אפשרות לפרסם את פסק הדין מבלי לחשוף את שמו של המערער.