עת"מ 13661-11-19

תקציר

העותר, שהוא קשיש, חשוך ילדים ולקוי ראייה, הגיש עתירה נגד החלטת הוועד הציבורי לדחות את בקשתו לדירת קרקע בשנת 2019. הצדדים הגיעו להסכמה פרוצדורלית לדיון מחדש בעתירה, אך העותר לא היה שבע רצון מהתוצאה. הוא טען כי ההחלטה מפרה את ההסכם הפרוצדורלי ויש לבחון אותה. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענה זו. המשיב טען כי היה על העותר להוסיף ולפנות לוועדה ציבורית, דבר שהעותר חולק עליו. השופט הסכים עם העותר, ובחר לבחון את העתירה לגופה. השופט מצא כי הוועדה לא שקלה פרטים מהותיים במצבו הרפואי של העותר ובמספר המדרגות בהן יוכל לנווט בבטחה. כמו כן, הוועדה לא דנה בהחלטה רלוונטית של בג"ץ. השופט פסק לטובתו של העותר בשל נסיבותיו הייחודיות והליקויים בהליך קבלת ההחלטות בוועדה. המשיב נצטווה לספק לעותר דירת קרקע או דירה שאינה עולה על חמש מדרגות. כמו כן פסקה השופטת לעותר הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח, שישולמו על ידי המשיב.