ע"א 306/85

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך חוזי מכר בין חברה אוסטרלית, המערערת מס' 1, ששיווקה מוצרים רפואיים, לבין חברה ישראלית, המשיבה מס' 1, שייצרה תחבושות גזה סטריליות. על פי החוזה, היה על המשיבה מס' 1 לספק למערערת מס' 1 106,000 מעטפות פנקסים בסכום של 19,180$. עם זאת, הפדים שסופקו היו פגומים, מה שהוביל להסכם נוסף לתיקונם והבטחה כי שיעור הפגם לא יעלה על 1%. למרות זאת, משלוח הפדים האחרון שנשלח למערערת מס' 1 היה בעל שיעור פגמים של 17%. כתוצאה מכך, דרשה המערערת מס' 1 את השבת כספה אך סורבה על ידי המשיב מס' 1, אשר מכר את הפדים המדוברים לצד שלישי. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של המערערת מס' 1 להשבה ולפיצויים, והוביל לערעורה. בית המשפט העליון פסק לטובתה של המערערת מס' 1, קיבל את הערעור והורה למשיבה מס' 1 להשיב למשיבה סך של 18,053$, המייצג את שווי הטובין שלא סופקו, בצירוף הוצאות משפט. בית המשפט מצא כי המערערת מס' 1 לא בדקה את הטובין באופן מיידי כנדרש בחוק, ובכך איבדה את זכותה לטעון לפגמים. אולם, הדבר לא חל על הפדים שטרם נשלחו ואשר עבורם כבר שילמה המערערת מס' 1. בית המשפט שקל את פעולות שני הצדדים והגיע למסקנה כי היה ביטול הדדי של החוזה, ההופך אותו לבטל, ומחייב החזר של התמורה. עוד קבע בית המשפט, כי הוצאותיה של המשיבה מס' 1 בגין אחסון ושחרור הטובין מהמכס לא ינוכו מסכום ההחזר, שכן היא ביצעה אותן מרצונה החופשי והרוויחה מהמכירה שלאחר מכן. ריבית על סכום ההחזר והוצאות המשפט נפסקו גם לטובת המערערת מס' 1. מרכיבי המפתח של פסק הדין כוללים את פרשנות דרישות הבדיקה לקונים, ההשלכות של אי ציות, השפעת ביטול הדדי על התחייבויות חוזיות וקביעת סכום ההחזר והעלויות הנלוות. פסיקה זו מספקת בהירות לגבי חוזי מכר וההשלכות של אי עמידה בדרישות בדיקה והודעה.