תא"מ 53490-08-15

תקציר

רכבה של התובעת ניזוק בתאונה והיא תבעה את מבטחת הנזיקין בגין ירידת ערך רכבה בעקבות תיקונים. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על הדרך הראויה לחישוב ירידת ערך הרכב – שמאי הנתבעת דגל בחישוב ירידת ערך טכנית בלבד, ואילו שמאי התובעת חלק על כך והשתמש בשיטה עצמאית המשקפת את ירידת הערך המסחרית האמיתית של הרכב. השופט הסכים עם שמאי התובע, מצא את חוות דעתו יסודית ועולה בקנה אחד עם השכל הישר, וקיבל את מסקנתו כי יש לפצות על הפגיעה המסחרית ברכב. עוד ציינה השופטת כי עדותו של השמאי הנתבע הייתה קשה ואינה עולה בקנה אחד עם דו"ח ועדת ששון, מסמך המתווה את אמות המידה שעל השמאים לעמוד בהן בעת הערכת נזק לרכב. יתר על כן, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענת הנתבע כי התובע פעל בחוסר תום לב וקיבלה את עדותו של התובע ככנה ואמינה. מעשיה של התובעת, לרבות ניסיונותיה למכור את הרכב, עלו בקנה אחד עם תום לבה. לפיכך פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבע לשלם פיצוי בסך 15,920 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין, החזר שכר טרחה והוצאות, שישולמו תוך 30 יום. השופטת גם מתחה ביקורת על התנהלות הנתבעת בעיכוב תשלום סכום שאינו שנוי במחלוקת ולקחה זאת בחשבון בעת פסיקת הוצאות.