עת"מ 38235-01-15

תקציר

העותר ביקש לבטל את החלטת ועדת הערר המחוזית שאישרה את החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב לחדש היתר בנייה ולאשר עבודות בנייה נוספות. ההיתר ניתן לראשונה בשנת 2010 לשינויים ותוספות במבנה לשימור, ובשל עיכובים הוארך פעמיים ולבסוף פג תוקפו באוקטובר 2014. העותר טען כי ההארכות אינן חוקיות וכי היה על ועדת הערר לבטל את החלטות הוועדה המקומית. המשיבים טענו כי בנסיבות המיוחדות, קרי סכנה למבנה המבנה, ניתן להאריך את ההיתר מעבר לגבול הרגולטורי. הם גם העלו כמה טענות מקדמיות לדחיית העתירה, ובהן שיהוי בהגשה, חוסר מיצוי וחוסר תום לב מצד העותר. בית המשפט קבע כי לא ניתן להאריך את ההיתר מעבר לשתי ההארכות שכבר ניתנו, שכן התקנות מפרטות במפורש את התנאים ואת מספר ההארכות המותרות. מטרת התקנות הייתה להגביל את תוקפם של היתרים, וכל הארכה תינתן רק במקרים חריגים. בית המשפט הכיר אמנם בנסיבות בשטח, אך ציין כי המשיבים לא הציגו חוות דעת קונסטרוקטיבית בדבר סכנת התמוטטות, והאחריות ליציבות המבנה מוטלת על המשיבים. בית המשפט מצא כי העותרת לא פעלה בחוסר תום לב ודחה את הטענות המקדמיות. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את העתירה וקבע כי הארכת היתר הבנייה אינה חוקית. כל אחד מהמשיבים חויב לשלם לעותר הוצאות בסך 15,000 ₪.