ת"פ 28192-08-12

תקציר

הנאשמים הואשמו בעבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 47א ו-2 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988. על פי כתב האישום, הנאשמים היו צדדים להסדר שכלל שני הסכמים עיקריים: ההסכם הראשון היה לפעול להעלאת מחירי לחם שחור פרוס וחלה במקומות בהם נמכרו לצרכן 3 כיכרות לחם תמורת 10 שקל או במחיר זול יותר; ההסכם השני היה שהמאפיות יימנעו מלהתחרות על הלקוחות הקיימים. על פי כתב האישום, הנאשמים לא קיבלו את האישורים הנדרשים על פי חוק להסדר כובל. הנאשמים הכחישו את כתב האישום. חלקם הודו בעובדות המפורטות בכתב האישום, ביחס לסעיפי כתב האישום. בית המשפט קבע כי התביעה הוכיחה קיומן של נסיבות מחמירות, כהגדרתן בסעיף 47א לחוק ההגבלים העסקיים, דהיינו, כי ההסדר הכובל עלול היה לפגוע באופן משמעותי בתחרות. בית המשפט מצא כי הנתבעים שלטו ביותר מ-90% משוק הלחם המפוקח בישראל, וכי ההסדר גרם נזק משמעותי, בפועל ובכוח, לציבור הצרכנים, בכך שהביא לעלייה משמעותית במחירי מוצרי הלחם נשוא ההסדר. עוד קבע בית המשפט כי ההסדר יציב, וכי הוא הופסק כתוצאה מפתיחה בחקירה פלילית. עוד קבע בית המשפט כי מספר הקורבנות של ההסדר הכובל מסתכם במאות אלפים, וכי נעשה שימוש בשתי טכניקות קרטליסטיות. בהתאם לכך, הורשעו הנאשמים בעבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות.