סע"ש 18124-01-20

תקציר

התובעת, עובדת ניקיון, עבדה אצל הנתבעת מס' 1 ("פיק"), חברה שסיפקה שירותי משאבי אנוש, במשך 66 חודשים. התובע טען כי פוטר שלא כדין ולא קיבל הטבות תעסוקה שונות. פיק הודה כי העסיק את התובע אך חלק על הטענות. התובע תבע גם את הנתבעת מס' 2 ("רגה"), חברה שהתקשרה עם העירייה לקבלת שירותי תברואה, בטענה שרגה היא מעסיקתו או קבלן משנה של פיק. בית המשפט מצא כי פיק הייתה מעסיקתו היחידה של התובע, שכן היא שכרה, פיקחה ושילמה לו. היא הטילה על פיק את האחריות לתשלום שכרו שלא שולם של התובע, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה והטבות נוספות. פיק חויבה לפצות את התובע בסך 65,618 ₪ בתוספת ריבית, וכן לכסות את שכר טרחת עורך דינו והוצאות המשפט. השופטת דחתה את התביעה נגד רגה, וקבעה כי היא אינה מעסיקתו של התובע ואין עליה חובה לשלם את זכויותיו. עוד הובהר בפסק הדין כי לרגה אין כל אחריות על פי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, שכן העירייה ערכה ביקורות תקופתיות על זכויות העובדים של פיק. ככלל, פסק הדין העדיף את טענות התובע נגד פיק אך לא את רגה, פסק לתובע תשלומים שונים ודחה את רגה מהתביעה.