ת"ט 46451-05-10

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשה לביצוע תשלום בגין שיקים שנמשכו על ידי המבקש, בסך 467,750 ₪ ערכי קרן וסכום נוסף של 547,144 ₪ כולל הפרשי ריבית והצמדה. המבקש טוען כי השיקים נמסרו למר עוזי שבי, שנוכו מאנשים או עסקים מסוימים הקשורים אליו, בשני תנאים: הראשון, כי סכום השיק יופקד בחשבון במועד פירעון השיק; שנית, הצ'ק יוצג רק אם היו מספיק כספים בחשבון כדי לכסות אותו. המבקש טוען כי מעולם לא קיבל כל תמורה בגין השיקים וכי החוב שהם נועדו לכסות שייך לגורמים אחרים. זאת ועוד, מציין המבקש כי המשיבים היו מודעים למצבו הכלכלי ולתנאים שהוצמדו לשיקים. הגנתו של המבקש היא כי חשבונו שימש אחרים לפעילותם, כאשר התועלת היחידה לו היא פוטנציאל לרווח כספי עתידי. עם זאת, גרסה זו של האירועים מעורפלת וחסרה פרטים, לרבות היעדר ראיות תומכות כגון דפי בנק. השופט מציין כי גרסתו של המבקש אינה עקבית וחסרה הסבר ברור להיגיון הכלכלי העומד מאחורי העסקאות הנטענות. למרות חסרונות טענת המבקש, השופטת מכירה בכך שניתן לטעון טענות בעל פה כנגד מסמך כתוב ובוחרת שלא לדחות את ההתנגדות בנימוקים אלה. במקום זאת, השופט קובע כי ההתנגדות הוגשה באיחור קל, והמבקש לא סיפק סיבה מוצדקת לעיכוב. עם זאת, השופט בוחר שלא לדחות אותה על הסף, בהתחשב באיחור הקל ובזכאותו של המבקש לגשת לערכאות. בסופו של דבר, השופט מחליט לדחות את התנגדות המבקש, אך מעניק לו רשות להתגונן מפני התביעה, המותנית בהפקדת מלוא סכום התביעה – 547,144 ש"ח – בקופת בית המשפט עד ליום 15.9.2010. פסק הדין ניתן לאחר שקילה מדוקדקת של טענות המבקש, העיכובים בהגשת ההתנגדות והיעדר ראיות מבססות.