ת"א 21574/07

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לחוב מהותי בסך 524,957 שקלים חדשים שנגרמו לנאשם 1, אשר נתבעים 2 ו-3 ערבו לו. הנתבעים טענו כי הבנק ניצל את חוסר ניסיונו של נאשם 2 והפעיל השפעה בלתי הוגנת לביצוע עסקאות מיותרות, לרבות ניכיון עסקאות אשראי שנאשם 1 לא נזקק להן. לטענתם, פעולות הבנק גרמו לנזק משמעותי, המוערך בכ-300 אלף שקל, בשל תמרונים פיננסיים מורכבים ויצירת ביקוש מלאכותי לאשראי. עם זאת, השופט מצא סתירות וסתירות רבות בטיעוני הנתבעים ובראיותיהם, במיוחד ביחס לחוות הדעת שהוצגה. השופט נתן רשות להתגונן מהתביעה על סך 300 אלף שקל בגין עסקאות הניכיון, אך לא על ההפסד הנטען של 115 אלף שקל מרכישת ניירות ערך, בשל חוסר בהירות ועקביות בחוות הדעת של המומחה. כמו כן ניתנה רשות הגנה בגין 150,000 שקלים בגין חיובי ריבית חריגה ודמי הקצאת אשראי, שכן הנתבעים טענו כי אין להם צורך אמיתי באשראי. מנגד, השופטת דחתה את בקשת רשות ההתגוננות בנוגע לצ'קים מסוימים בשווי כולל של 210 אלף שקל משני לקוחות, וקבעה כי הבנק אינו אחראי לחוסר היכולת לגבות אותם. השיקים של ספורט חסן דאוס על סך 65 אלף שקל לא כובדו בשל מחלוקת על הסחורה, ולא ניתן היה לגבות את הצ'קים של שלוה תעשיות על סך 138 אלף שקל מכיוון שהחברה התגוננה מפני תביעת הבנק. בנוסף, השופטת לא נתנה רשות להתגונן מהטענה בדבר גבייה לכאורה משיקים של לקוחות, שכן פרשנותו של הנתבע למכתב הבנק נמצאה מטעה. הבנק הבהיר כי חלק מהצ'קים עדיין נמצאים במשא ומתן וטרם נגבו. עוד ציינה השופטת כי הבנק הסכים להפחית את החוב בסכום נטו שגבה ממגירת השיקים. לנתבע 3, ערב, ניתנה חופשה להתגונן מאותן עילות כמו הנתבע 1, אך תצהירו נדחה בשל היעדרותו מהדיון והיעדר אישור רפואי תקף. לסיכום, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה בסכום כולל של 450,000 ₪. הבנק היה זכאי לפסק דין על יתרת הסכום בסך 74,957 שקלים, בצירוף הוצאות משפט נלוות. השופטת הדגישה כי על הצדדים לעמוד בלוחות זמנים קפדניים לגילוי, הגשת תצהירי עדים מרכזיים, ודיון קדם משפט נקבע ל-14 ביולי 2008. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ביום 19.3.2008.