ת"א 16019-09-18

תקציר

השופטת דחתה את תביעת התובעים נגד הנתבעים להשבת המקרקעין הרשומים המשותפים שלהם, לאחר שמצאה כי גרסתם המתפתחת של התובעים לאירועים לוקה בחוסר אמינות. התובעים טענו תחילה כי חתימותיהם על הסכמי מכר הקרקע זויפו, אך בהמשך טענו כי לא הוסבר להם תוכן המסמכים עליהם חתמו. עדויותיהם סתרו את תצהיריהם הקודמים ואת גרסאותיו של זה, בעיקר בכל הנוגע לידיעתם על העברות המקרקעין ותשלום התמורה. השופט העדיף את גרסאות הנתבעים, שנתמכו בראיות כתובות, על פני עדויות התובעים בעל פה. לגבי תובע 1, שטען כי חתם על מסמכים הנוגעים לתיקון המניות במקרקעין אך לא על הסכמי מכר, מצא השופט כי הוא אכן חתם על הסכמי מכר, לרבות אלה עם נתבעים 5 ו-8, אך לא קרא אותם למרות היותו אדם משכיל. עוד קבע השופט כי לא ייאמן כי התובע 1 לא היה מודע להעברות במשך עשור. תביעתו של תובע 2 נדחתה מחוסר ראיות, שכן תצהירו לא הוצג, ויתר הראיות לא תמכו בטענתו. גרסתו של התובע 3 נסתרה על ידי עדויות ומסמכים אחרים. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובעים לא הוכיחו את טענתם והורה להם לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים ביחד ולחוד. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 31.10.21.