ת"א 65506-05-21

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בתיק זה ואת חוות דעת המומחה שהגישו הצדדים. חוות דעת המומחה אומצה על ידי בית המשפט בשל בהירותה ונימוקיה, ומשום שאף אחד מהצדדים לא בחר להמשיך לחקור את המומחה. לדברי המומחה, נכותו הרפואית של התובע עומדת על 3%, המתרגמת לנכות תפקודית קלה ומוגבלת. לנכות זו השפעה מזערית על יכולתה של התובעת להתפרנס, שכן היא משפיעה בעיקר על יכולתה לכרוע, שאינה רלוונטית לעבודתה הנוכחית ולתוכניות הקריירה העתידיות שלה. בית המשפט דן גם בתביעות התובע בגין כאב וסבל, סיוע והוצאות והוצאות רפואיות. הטענות להגבלת תנועה וכאב, שלא נתמכו בחוות דעת המומחה, לא התקבלו. עם זאת, בית המשפט מצא לנכון בתביעה להגדלת הסיוע הדרוש לטיפול בילדים, ופסק לתובע 5,000 ₪ בגין נזק זה. התביעה להוצאות רפואיות נדחתה בשל הימנעותה של התובעת מלהביא ראיות להוצאות שוטפות כלשהן, שכן החוק הישראלי מזכה אותה בשירותי בריאות באמצעות קופת החולים. בינתיים, התובע לא קבע לתובע נכות כלשהי. בית המשפט רואה את פציעתו של התובע כקלה ביותר, המורכבת בעיקר משפשופים בחגורות בטיחות. לפיכך, בית המשפט פוסק לתובע 4,000 ₪ בגין נזקיו, תוך שלילת כל פיצוי בגין טיפול רפואי או סיוע לצד שלישי. בהתחשב בשכר טרחת עורכי הדין ובעלויות נוספות, הנתבע יפצה את התובעים בסך כולל של 28,000 ₪.