ת"א 29471-05-20

תקציר

המבקשת, יעל הטובה יותר, פקידת השומה של באר שבע, ביקשה לקיים את צווי העיקול והתפיסה על רכביו של המשיב ועל כספים המוחזקים בידי צד שלישי, לצורך הבטחת תשלום המס. המשיב טען כי חששו של פקיד השומה מאי גבייה אינו מבוסס, וביקש לבטל את הצווים. בית המשפט קבע כי הצווים מוצדקים, שכן השומה החלופית של פקיד השומה, המבוססת על הפרשי הון, היא סבירה, וקיים חשש ממשי כי המס לא ייגבה אחרת. אף שהשומה העיקרית, שהתבססה על הפיקדונות בחשבונות הבנק של המשיב, לא הביאה בחשבון הוצאות, השומה החלופית, שהייתה סבירה, תמכה בצווים. בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת פקיד השומה למרות הפגיעה התעסוקתית במשיב, שכן קיימות ראיות להעלמת מס, וחששו של פקיד השומה כי חוב המס לא ייגבה מהמשיב היה מוצדק על סמך התנהגותו הקודמת, אופי נכסיו וחוסר שיתוף הפעולה שלו. עם זאת, צווי התפיסה היו מופרזים, ובית המשפט ביטל אותם בחלקם, והתיר למשיב לנהל את עסקיו תוך הבטחת גביית חוב המס. לפיכך, צווי העיקול עמדו בעינם, וחלק מצווי התפיסה נותרו אך רק על חלק מרכביו של המשיב, עם אפשרות להסבתם. כל צד היה אחראי להוצאותיו.