ת"א 34840-07-20

תקציר

התובע, כיום בגיר בן 21, היה מעורב בתאונת דרכים כקטין בן 17 וסבל מחבלות גוף. הנתבעת, חברת ביטוח אופנועי החובה של התובע, אינה חולקת על אחריותה לתאונה אך מתנגדת לגובה הפיצוי הנתבע. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים שאישרו את פציעתו של התובע ואת הקשר שלהם לתאונה. הם מצאו כי לתובע יש 28.8% נכות רפואית, כולל 2% נכות אסתטית עקב צלקות. ההיסטוריה של התובע הראתה התבגרות מאתגרת עם בעיות התנהגות, שימוש במריחואנה וקושי להסתגל לבית הספר. עם זאת, הוא השתלב בהצלחה בתוכנית עבודה לנוער בסיכון והתקדם בחייו לפני התאונה. המומחה הפסיכיאטרי ייחס את נזקו הנפשי של התובע באופן סיבתי לתאונה. בית המשפט הסכים עם הערכות המומחים ושקל את נכותו התפקודית של התובע והעמיד אותה על 20%. בית המשפט התייחס גם לכושר ההשתכרות של התובע, וקבע כי יש להשתמש בשכר הממוצע במשק כבסיס לחישוב הפסדי השתכרות עתידיים, למרות טענות הנתבעת לנתון נמוך יותר המבוסס על עברו של התובע. חזקה זו חלה על קטינים וצעירים אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות. בית המשפט פסק לתובע 46,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-792,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, כולל רכיב פנסיוני. כמו כן נפסקו לתובע 20,000 ₪ עבור סיוע מהזולת במהלך החלמתו, 10,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, ו-50,000 ₪ עבור הוצאות על קנאביס רפואי, שנרשמו לו בעקבות התאונה. בנוסף, חויבו לתובע פיצויים בסך 36,000 ₪ בגין כאב וסבל, שחושבו על בסיס נכותו הרפואית ומשך אשפוזו. בסך הכל יקבל התובע 954 אלף שקל, בצירוף שכר טרחת עורך דין, מע"מ והוצאות משפט. סכום פסק הדין ישולם בתוך 30 יום, או שייגרמו לו הפרשי הצמדה וריבית לפי החוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.