ת"א 2307/06

תקציר

פסק הדין מפרט את סמכויות השיפוט של בורר בסכסוך בין מושב שיבולים לאבני דניאל. הבורר מונה על ידי ברית הסיוע של מושבי המזרחי ושני הצדדים הגישו את טענותיהם לפניו. עם זאת, אבני טען כי לבורר אין סמכות לדון בסכסוך, מה שהוביל את הבורר לפנות לבית המשפט לקבלת הכרעה. בית המשפט היה צריך לקבוע אם לבורר יש סמכות לדון בתיק. פסק הדין מזכיר גם הליכים קודמים בין אותם צדדים בנוגע לאותה חלקת אדמה, שתחילתה בשנת 1993. הסכסוך הקודם הסתיים במינוי בורר, השופט סטרוזמן, שמינויו בוטל מאוחר יותר בשל היעדר הסכמה של שני הצדדים. בית המשפט הבהיר כי ביטול זה התייחס באופן ספציפי למינויו של סטרוזמן ולא ביטל את תניית הבוררות הכללית הקיימת בתקנון המושב. השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם הסכם הבוררות בין הצדדים עדיין תקף, כפי שאבני טען שפג תוקפו. השופט הסכים עם טענתו של אבני והפנה לפסקי דין קודמים לתמיכה בטענה זו. לדברי השופטת, מאחר שהצדדים לא הסכימו על בורר ולא פעלו לפי הנוהל שנקבע בהסכם הבוררות הראשון, הוא הפך לחסר תוקף. עוד טענה השופטת כי הסכסוך הנוכחי אינו נופל בגדרו של סעיף אחר בתקנון המושב, שעסק בחלוקת קרקעות לצורכי התיישבות. לפיכך, לא היה הסכם בוררות תקף, ולבורר שמונה על ידי המושב לא הייתה סמכות לדון בסכסוך. השופט סיכם וקבע כי סוגיית הסמכות טעונה הבהרה מבית המשפט, ומכאן שהבורר אינו מוסמך להמשיך בתיק. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ולא חויבו בהוצאות.