בג"צ 337/81

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה הנוגע לקריטריונים לזכאות להגשת בקשות לבדיקת רכב ורישוי, אשר עודכנו בהנחיות פנימיות של משרד התחבורה. הנחיות אלה הגבילו את מי שיכול להגיש בקשות כאלה, כולל רק בעל הרכב, משפחתו, עובדים קבועים, עובדי מוסכים מורשים וסוחרי רכב. העותרים, שפרנסתם הייתה תלויה בהיותם מתווכים בבקשות אלה, ערערו על שינוי זה וטענו כי הוא שולל מהם את עיסוקם ללא סמכות חוקית. בג"ץ בחן את חוקיותן של הגבלות חדשות אלה מכוח תקנה 271 לתקנות התעבורה ובחן האם חקיקת משנה יכולה להגביל זכויות יסוד כגון חופש העיסוק. בית המשפט הדגיש כי כל הגבלה על זכויות יסוד צריכה להיקבע במפורש בחקיקה ראשית, וחקיקת משנה חייבת לפעול אך ורק בגבולות שהגדיר המחוקק הראשי. בית המשפט מצא כי פעולות משרד התחבורה הגבילו למעשה את זכותם של העותרים לעבוד ללא סמכות ברורה של המחוקק הראשי, והפכו את ההנחיות הפנימיות ללא תקפות. משכך, פסק בית המשפט לטובת העותרים, בקובעו כי ההגבלות אינן מוצדקות מבחינה משפטית, זכותם של העותרים לעסוק בעיסוקם תקפה, והורה למשרד לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של העותרים.