עב"ל 53174-09-12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור בעניין סיווג תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. המערערת, העובדת מהבית, טענה כי יש לראות בתאונה שאירעה בעת שיצאה מביתה לקחת את ילדיה לגן חובה משום שהתרחשה בדרכה לעבודה. בית הדין חלק על כך, בקובעו כי מקום מגוריה ומקום עבודתה של המערערת זהים, ועל כן אין "דרך" ממקום מגוריה למקום עבודתה, כנדרש בחוק. זאת ועוד, בית המשפט פירש את החריגים המפורטים בחוק באופן צר וקבע כי הרחבת הכיסוי הביטוחי למצבה של המערערת תרחיב את ההגדרה מעבר למה שהתכוון המחוקק. עוד צוין כי המערערת לא הייתה חשופה לסיכונים כלשהם בדרך, וזו פילוסופיה מרכזית העומדת מאחורי החקיקה הרלוונטית. לבסוף, בית הדין לא מצא אפליה לרעה של המערערת, שמקום עבודתה היה ביתה, לעומת מבוטחים אחרים בעלי מקומות עבודה נפרדים. הערעור התקבל אפוא, וטענת המשיב להכיר בתאונה כקשורה לעבודה נדחתה. החלטה זו התקבלה על יסוד נסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך התחשבות במסגרת החקיקתית ובפסיקה הרלוונטית.