ע"פ 5684/22

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעורים הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. המערערים טענו כי בית משפט קמא לא שקל כראוי סתירות ופגמים בראיות התביעה, דבר המביא לקיומו של ספק סביר באשמתם. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה טעם בטענות אלה, וציינה כי החלטתו של בית משפט קמא התבססה על עדויות עקביות של עדי מפתח שסתירות מינוריות שלהם נתפסו כבלתי מהותיות. בנוסף, ראיות חיצוניות משמעותיות, כגון צילומי וידיאו, תמכו בעדויות העדים. באשר לגזר הדין, הדגישה ערכאת הערעור את חומרתן של העבירות, שכללו החזקת נשק, ירי בנשק חם באזור מגורים והצתה. בית המשפט הצביע על המגמה הגוברת בפסיקה להטיל עונשים חמורים יותר על עבירות מסוג זה, ובהתחשב באופי המכוון והחוזר ונשנה של מעשי המערערים, כמו גם בחוסר החרטה שלהם, לא מצא עילה לשינוי העונשים. פסק הדין הדגיש כי העבירות מהוות סכנה משמעותית ומצדיקות ענישה חמורה כדי להרתיע מפני עבירות עתידיות. שני השופטים כנפי-שטייניץ ווילנר הסכימו עם פסק דינו של השופט רונן, ואישרו את ממצאיו של בית משפט קמא ואת גזר דינו.