פר"ק 19933-09-10

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לאישור הסדר נושים לחברה המצויה במצוקה כלכלית. להסדר התנגדו חלק מבעלי המניות והנושים של החברה, בהם רשות המסים. המחלוקת המרכזית הייתה סביב כוונת החברה לשעבד את הנכס המשמעותי ביותר שלה, נכס קאפלה, להבטחת פירעון החוב למחזיקי האג"ח, מה שיעניק להם עדיפות על פני נושים אחרים במקרה של חדלות פירעון. בית המשפט הסכים עם המתנגדים כי הדבר יפגע בעקרון השוויון בין הנושים ובסולם העדיפות הקבוע בפקודת החברות. נפסק כי לא ניתן לאשר את ההסדר, כפי שהוא, שכן הוא נוטה באופן בלתי הוגן לטובת מחזיקי האג"ח ללא כל הצדקה עניינית. בית המשפט הדגיש כי עקרון השוויון הוא שיקול מכריע בתיקי חדלות פירעון ויש לקיימו. כמו כן, נדחה הניסיון להרחיב את הפטור מתביעות נגד בעלי שליטה ונושאי משרה לכלל הנושים ובעלי המניות, שכן מדובר בשינוי מהותי שהיה צריך להיכלל במפורש בהסדר הראשוני. באשר לשאלת חדלות הפירעון של החברה, ציין בית המשפט כי בעוד שרוב הצדדים טענו כי החברה אינה חדלת פירעון כיום, היא אינה צריכה להכריע בעניין זה באופן חד משמעי כדי לאשר הסדר נושים. לבסוף, בית המשפט הביע את העדפתו לפשרה על פני פירוק, אך לא פסק בעניין האחרון, ונתן לצדדים זמן לנהל משא ומתן ולדווח על האפשרות להגיע להסדר מתוקן.