ע"פ 71728/02

תקציר

מדובר בשני מערערים שהואשמו בגרימת מוות ברשלנות. המערער מס' 1, דוד אציל, היה טכנאי מעליות שניסה לתקן מעלית תקולה. המערער מס' 2, דוד ניב, היה מפקח מעליות מטעם משרד העבודה אשר אישר את בטיחות המעלית האמורה. במעלית המדוברת לא היה מכשיר מכני שהבטיח שלא ניתן יהיה לפתוח את דלתות המעלית אלא אם כן קרון המעלית היה ברמה הנכונה. במהלך ניסיונו של אציל לתקן את המעלית, אירעה תאונה טרגית בה נכנס אדם לפיר המעלית וכתוצאה מכך נהרג. המדינה טענה כי רשלנותו של אציל בניסיונו לתקן את המעלית, ורשלנותו של ניב בבדיקת בטיחות המעלית ובאישורה, הובילו לתוצאה הטרגית. בית משפט קמא הרשיע את שני המערערים. אציל ערער על ההרשעה ועל גזר הדין, ואילו ניב ערער רק על ההרשעה. השופט ברלינר, בחוות דעת מקיפה, בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו. באשר לאציל, קבע בית המשפט כי מעשיו הובילו במישרין לתאונה הקטלנית. נקבע כי אציל ביצע פעולות שעלולות להיות מסוכנות, כגון התערבות בלוח הבקרה של המעלית, שהביאו לטרגדיה המיידית. ניסיונות ההגנה לייחס את התאונה לסיבות אחרות לא צלחו. בית המשפט העביר את נטל ההוכחה לאציל, והוא לא עמד בו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי אציל פעל ברשלנות בכך שלא נקט אמצעי זהירות פשוטים והכרחיים, כגון הצבת שלטי אזהרה או בקשת הבהרות מהממונים עליו, נוכח חוסר מומחיותו במעלית ספציפית זו. באשר לניב, בית המשפט הרשיע אותו על סמך כישלונו לוודא כי במעלית קיימים המכשירים המכניים הנדרשים כנדרש בחוק. היעדרם של מכשירים אלה תרם ישירות לתאונה. בית המשפט דחה טענות בדבר פרשנות הרשלנות לפי חוק העונשין, וקבע כי חובתו של ניב ברורה ואי מילויה מהווה רשלנות. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את טענתו של ניב בעניין הרמזור, והרשיע אותו רק בכך שלא וידא את קיומם של המכשירים המכניים הנדרשים. שני הערעורים נדחו, כאשר בית המשפט לא מצא עילה להתערב בפסק דינו או בגזר דינו של בית משפט קמא. השופט שייצר הסכים עם מסקנתו של השופט ברלינר בנוגע להרשעה ולגזר הדין, והדגיש את פשטותם ונחיצותם של אמצעי הזהירות שלא ננקטו על ידי אציל. השופט המר הסכים עם דחיית שני הערעורים.